<h1>סידור חסידי אשכנז</h1>
<h2>דף מב.</h2>
אשר במאמרו ברא שחקים כדכתיב בדבר ה' שמים נעשו. וברוח פיו כל צבאם וצבא השמים הם חמה ולבנה וכוכבים. חוק וזמן נתן להם לשמש זמנו ביום ולבנה זמנה בלילה. וקבע להם חוק זה, שלא ישנו תפקידם שציוית להם, דכתיב ויקרא אלקים לאור יום, שקרא וציוה להם כמלך [שמצוה] על עבדיו אתה משמש ביום ואתה משמש בלילה. תפקידם שהם ששים ושמחים [בדבר] כדכתיב ישיש כגיבור לרוץ אורח, והוא הדין ללבנה. ללבנה שתתחדש וחידושה עטרת תפארת לישראל שנקראים [ישעיה מ"ו] עמוסים מני בטן. שהיא סימן להם כשם שהלבנה מתחדשת כך ישראל עתידין להתחדש שנמשלו ללבנה, כדכ' [עמוס ז'] מי יקום יעקב כי קטון הוא, ועשו נמשל לחמה דכתיב את המאור הגדול, [בראשית רבה ו' ג'] מה לבנה ביום ובלילה אף יעקב יש לו העולם הזה ועולם הבא, ומה חמה אינה אלא ביום אף עשו אין לו חלק אלא בעולם הזה, ומה לבנה אחר חיסורה מתגדלת אף ישראל אחר שיעבדו יגאלו ויגדלו במהרה אמן. [א"ר יוחנן עד מתי מברכין על החודש עד שתתמלא פגימתו [וכמה] א"ר יהודה עד שבעה. נהרדעאי אמרי עד (י"ז) [ט"ז] ותרווייהו כר' יוחנן סבירא להו הא למיהוי כי יתרא. א"ר יוחנן א"ר יוסי בר חנינא כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה כתיב הכא החודש הזה וכתיב התם זה א-לי ואנוהו. תני דבי ר' ישמעאל אלמלא לא זכו ישראל להקביל פני אביהם שבשמים אלא בכל חודש וחודש דיים, אמר אביי הלכך [נימרינהו] מעומד. מרימר ומר זוטרא מכתפי ומברכי. אין מברכין על החודש אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובכלים נאים, ומיישר את רגליו ומכין את לבו ויסתכל בלבנה. וה"ר פלטיא אמר שלכך מברכינן על הלבנה עד ט"ו בחודש, שמצינו ט"ו דורות מאדם ועד שלמה, כלומ' בני אדם שעלו לגדולה, ומשלמה ועד חזקיה מצינן ט"ו שירדו מגדולתן].
